ממצאים ארכאולוגיים

מחקר ארכאולוגי על החיים בתל אביב של המאה ה-21.
הדו"ח התפרסם בשנת 3050, כאלף שנים אחרי התקופה הנחקרת. מובאים לקוראים בזאת אחדים ממצאי הדו"ח:

ממצא מספר 1: מכונית מאובנת. המכונית הזאת אשר נמצאה חונה ליד המדרכה ברחוב אבן גבירול חנתה שם ככל הנראה תקופה ממושכת. בעליו של הרכב לא הזיזו אותו שנים וזאת בעקבות שמצאו סוף סוף חניה. באותו זמן מקום חניה היה מצרך מבוקש, אשר רק מעטים מתושבי העיר הגדולה זכו לו בקרבת ביתם. בעליה של המכונית העדיפו כנראה להשאיר את האוטו כדי להבטיח לו מקום חניה טוב לאורך השנים.

ממצא מספר 2: שלד אדם במעבר התת-קרקעי בדרום העיר. האיש הזה חיכה כנראה לרכבת התחתית שתגיע. היא התעקבה במקצת. כידוע קו הרכבת התחתית בתל-אביב זה עתה נמצא בשלבי סופיים של בנייתו. טכס החניכה יתקיים בשנה הבאה (3051).

ממצא מספר 3: חפץ בלתי מזוהה במקרר. החפץ כנראה היה איזשהו ירק: מלפפון או עגבניה. ולמה הושאר במקרר? לא ידוע. מה שכן ידוע, שמספר רב של רווקים גרו אז בעיר. אחד הדברים שאיפיינו את אורך חייהם היה סוג של חוסר תשומת לב לפרטים הקטנים ושיכחה. כך נשאר המלפפון להתייבש לאורך הזמן.

ממצא מספר 4: חלקי מתכת ממזגן ישן. המזגן ככל הנראה היה שייך לעריית תל-אביב. כזכור בניין הערייה נהרס בשנת 2340 בידי ההמון הזועם אשר הפגין נגד כיעור ובעד שיפור פני העיר. אחד המפגינים לקח את המדחס איתו הביתה.

ממצא מספר 5: שרידי בניין מגורים בפי-גלילות-דרום (ידוע בימים ההם כרמת-אביב). כזכור על פי החלטת העירייה פי-גלילות התרחב דרומה עד נחל הירקון (לשעבר) על חשבון שכונות מגורים שהיו במקום.

הלוא ניתן לסכם אם כך, שבתחילת המאה ה-21 אפשר היה עוד לפתור את הבעיות בצורה פחות ברוטאלית ויותר חכמה ובכך להציל את המצב. אך כנראה ירד גשם באותו יום ו...זה לא הסתדר...

--א

את תלכי בשדה

האמנם, האמנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד,
ותלכי בשדה, ותלכי בו כהלך התם.
ומחשוף, ומחשוף כף רגלך ילטף בעלי האספספת
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם.

או מטר ישיגך בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפיך, חזך, צווארך וראשך רענן.
ותלכי בשדה הרטוב וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן.

ונשמת, ונשמת את ריחו של התלם, נשום ורגוע
וראית את השמש, בראי השלולית הזהוב.
ופשוטים, ופשוטים הדברים, וחיים, ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב, ומותר ומותר לאהוב.

את תלכי בשדה לבדך, לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו מאימה ומדם.
וביושר לבב תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים, כאחד האדם.

לאה גולדברג

LOL

אתמול הלכתי בשבלי ההליכה כמדי יום בדרכי לעבודה. כ-15-20 מטר לפני הלכה בחורה. היא נעלה מגפיים גבוהים בצבע אפור. פתאום שמתי לב לרעש מוזר. הוא היה קצר, ובולט, צפצוף מעצבן מהול בהד קולם של בוץ, מים וסמרטוט. צפצוף דומה לזה כשמוציאים את האוויר מברווז-האמטיה הצהוב.
השקירה המוזרה יצאה מכיוון הבחורה שצעדה לפני. כל פעם שהיא שמה רגל שמאל הקול יצא לדרכו מהמגפיים האופנתיים להצחיק אותי.

היא הולכת, ואני אחריה בשקט בשקט מתגלגל מצחוק...
:)

באותו ערב נסעתי במונית. כשרציתי לשלם בסוף הרוכסן של התיק עשה את עצמו מקולקל וסירב להיפתח. בפנים היה הארנק עם הכסף.
כעבור 3-4 דקות שיחררנו את הרוכסן במאמץ משותף עם הנהג שלא ידע אם לצחוק או להתעצבן.

--א