oops

היום הגעתי למגרש החניה של האוניברסיטה וחיכיתי להסעה שתגיע.
כעבור כמה דקות חנתה בחורה צעירה בחניה והצטרפה אלי לתחנת ההסעה.
שימו לב לשיחה הבאה:

-הי, אתה מחכה פה הרבה זמן?
-לא נורא, כחמש דקות.
- אוי אני מאחרת לכיתה...
- תראי בדרבי לא נורא קצת לאחר, כמעט כולם מאחרים קצת אצלנו ...
- כן, אבל... אני המרצה

oops...

na most ez leirom magyarul is, mert ez poen.
egyetemi parkolo, leparkolok, varom a kisbuszt ami bevisz.
jon egy fiatal lany, o is leparkol, szoba elegyedtunk:

- mennyi ideje varsz itt a kisbuszra? - igy a lany
- a, nem sok 5 perc, mindjart jonnie kell
- ajaj, azt hiszem kesek az orara - (orajat nezi, es panikol)
- oh ne izgulj, az egyetemen mindenki kesik, nem problema ez, legalabbis nalunk...
- azt en ertem ... de en vagyok a tanar...

ehm, uhm... lehet lakkozni

מילואים או שביתה

עכשיו נזכרתי שיכול להיות שעיני תשבית את נתב"ג ביום ראשון.
אם זה יקרה, המתנדבים לא יוכלו להגיע, ואני אחזור לעבודה.
בכל מקרה אני מקווה שהעיניינים ייפתרו עד אז.

אני מקבל טלפונים מהמתנדבים כל הערב, השמועה התפשטה במהירות האש. למשל צלצלה אלי מתנדבת וותיקה על סף גיל העמידה בשם לילה מודאגת, מפוחדת, רועמת ולא מפסיקה לדבר. הנה קטע מהשיחה, לא נגעתי:
-שלום
-שלום איתן זאת לילה, מה נשמע, אני שמעתי שיש בלגן אצלכם, איך נוכל לנחות, איך נקבל את המזוודות, כי זה מדאיג מפני שיש בה יין לחברים בחיפה, ואז אם הם יבואו לא אוכל למסור להם, אבל איך בכלל כל זה יכול להיות, מתי ידונו בסוף השביתה, דווקא עכשיו, זה נורא, אה נשאר לי עוד מהשנה שעברה איזה כרטיס טלפון אני לא יודעת אם אפשר להשתמש בזה אולי אני אביא מחשב נייד, אה אבל בטח לא יהיה אינטרנט, אז אולי מצלמה, זהו מצלמה להנציח את הרגע, אומרים שזה כדאי, גם חברה שלי קנתה אחת 6 מגפיקסל משהו משהו אז מה נסגר, אנחנו באיםאולאאושזהסתםאיומיםמהאתהאומרכיאניחושבתש.......
-לילה? לילה! היי, אין לי תשובות בשבילך!
-מה? אבל כבר צילצלו....

וכן הלאה. במחשבה השניה... כל העניין של השביתה הזאת אולי רעיון לא כל כך גרוע...

--א

מילואים

ביום ראשון אני מתחיל לעשות מילואים של 3 שבועות. אני הולך להדריך קבוצת מתנדבים מהונגריה אשר מונה 29 אנשים שבאים לעבוד בבסיסי צה"ל.
היום קצינת המבצעים חשבה שזה רק שבועיים, אז עדכנתי אותה שמעולם לא היה מדובר בשבועיים, אלא בשלושה שבועות.
רק יום רביעי היום אבל אני כבר מתחיל להריח ריחות. ריחות של בלגן, חוסר אחריות ושל חוסר תשומת לב.
המתנדבים בצדק יבואו בטענות ואני אצטרך לתת את ההסברים בשם הצבא. כרגיל.
הלואי שאטעה, והפעם הכול יהיה אחרת.
- שאף אחד לא יעלם
- שאף אחד לא יטיף לנרצות
- שאף אישה מבוגרת לא תתעוור לעין אחת
- שיחס הבסיס כלפיהם יהיה הולם
- שהאוטובוס לא יחכה שעתיים במקום הלא נכון
- שלא יריבו המבוגרים עם הצעירים
- שלא אצטרך להעיף אף אחד הביתה
- שלא אצטרך לאיים על אחות במרפאה אשר מסרבת לשים אינפוזיה למי שהתיבש (בטענה שלא הם אמורים לטפל בו)
- שכל אחד ירגיש שתרם משהו לצבא ולמדינה

אני מקווה שהפעם נראה דברים שונים, וטובים יותר מהרגיל.

--א

דואר. אינטרנט, בנק. המעטפה המבוילת.

אמש ראיתי פרסום בטלוויזיה ובה מאירים את תשומת לב הציבור לעובדה, שאזרח וותיק שלא שילם את האגרה, לא יוכל לקבל החזר!
מדהים! כנראה שהיו לא מעט כאלה שניסו בשיחות כאלה:

-שלום, אני רוצה לבקש החזר לאגרה
-אבל אדוני, אתה לא שילמת כלל!
- נו באמת מה זה משנה!

--א

עניין עם פועלי בניין

הבורי והסלטים היו טעימים כרגיל במסעדת ג'קו היום בצהריים. שלמה ואני צעדנו חזרה בכיוון המשרד במסלול הרגיל ברחוב הברזל בתל-אביב.
לכשחלפנו על פני אתר הבניה של בית החולם אסותא החדש, התגלה לעיניינו מראה מרהיב.

פועל בניין מן השורה יושב לו בשקט ברחוב, מדבר עם חברו העומד לצידו.
כשהתקרבנו אליהם ראינו שהוא בעצם יושב על בלון גז ששוכב על המדרכה לחום היום.
מכיוון שהיה לו כנראה קצת משעמם, הוא התנדנד על בלון הגז קדימה ולאחור.
זה כבר לא כל כך מצא חן בעיניי. חלפנו על פניהם בצעדים זריזים במיוחד ומיד הגיע אלינו ריח העשן מהסיגריה שהוא עישן!
המומים מהמחזה הסוראליסטי חזרנו לעבוד וקבענו פה אחד שהאיש ראוי לתואר היוקרתי של דרווין, אשר מוענק כל שנה לאנשים לא חכמים במיוחד.
אני רק מקווה שתמיד יהיה לו ולסביבה שלו מזל.
רק זה יציל אותו לאורך זמן.

--א

Anykey - a Firefox Add-on

I have just discovered a Firefox extension: Anykey.
It has two main features:

1. It allows to type in phonetically in different languages and tries to convert each letter of the text to an equivalent letter in the chosen language.
Unfortunately letters are mapped one-to-one between English and Hebrew (transliteration). So when I type "shalom, anashim" it gives out "סהאלומ, אנאסהימ" in Hebrew. Actually this is not phonetic, but rather orthographic issue.

2. Let's consider the following case: you intend to type "שלום לכולם" in Hebrew. After having typed you notice that you have "akuo kfuko" on the screen, because you forgot to switch the language to Hebrew. Anykey can correct your fault by the "Hebrew keyboard" setting.

In my case at least the second function is more usable. Nice

My Test Driven Environment

Recently I've began using test driven development in some of my projects.
The basic idea of TDD is writing tests first before actual coding. This ensures staying close to a working codeline, fun in development and loss of fear to touch code for refactoring and other purposes.

Working in very small steps ensures that the code remains of high quality.

The diagram demonstrates the process of decision making during test driven development.

For more info on TDD see the following two links:
Agiledata
Test Driven

TDD is used in Extreme Programming (XP), which is an agile software engineering methodology created by Kent Beck.


Recently I have read a book from Kent Beck: Extreme Programming Explained.

To support the concept of separating feature-adding and refactoring tasks Kent Beck recommends "wearing" hats. The hat of feature-adding/bug-fixing and the hat of refactoring. This ensures that refactoring is done separately from other development tasks.

I apply this concept in an extended way.
Each step in TDD is represented by a "hat". The hats are small pieces of paper with the task written on them.
On my desk I have a small dolphin. He is the one wearing a hat.
Each hat is given a number, and I have one or more options to go further.
When the dolphin wears a specific hat I deal only with tasks which are closely related to that hat.




For example after refactoring (5) I can go to 4, which is running tests.
Let's say I would jump from refactoring to a bug-fix. Then my hat says "No! Run tests first!".

Here we can see my dolphin wearing the 'refactoring' hat.

These hats help me to keep the discipline of TDD methodology, and they add much fun to the work.

השואב השובב לא שואב לשווא

יש המצאה חדשה בעולם: רובוט שואב אבק. כן, זה נכון, אין צורך עוד לנקות את הבית במו ידינו. הרובוט יעשה זאת לבד, ואפילו מבלי שנהיה בבית. מדובר במכשיר קטן ועגול שמטייל להנאתו בבית. כל מקום שבו הוא נמצא מנקה. שואב וגם משתמש בחומרי ניקוי. תודו: אדיר לא?
אני חושב שכן.
ביום שלישי האחרון ישבנו בשקט כמה חבר'ה בדירה בחולון אצל מישהי מהקבוצה. תה טעים מספלים קטנים, פיצוחים, עוגיות ודיבורים, כאשר לפתע צץ לו רובוט מאחורי הספה. הוא החליט לנקות את הסלון. פנינו החווירו, מישהי צעקה "אמא", אחרים סתם ישבו עם פה פעור מראות הייצור המוזר שזה עתה הצטרף לחבורה שלנו, משמיע רעשים ומסתובב לנו בין הרגליים לבד.
טלי לקחה את המכשיר לחדר צדדי, הרחק משדה הראיה שלנו. יצאנו מההלם, קיבלנו הסבר מפורט על אופי המוצר, על מחירו בשוק.
לא עברו 10 דקות, והאורח שוב הופיע במלוא הדרו, הפעם מכיוון המטבח. טלי - כפוית טובה - הפעם התעצבנה עליו, שמה אותו בחדר עבודה הרחוק, וסגרה עליו את הדלת.
בשעה הקרובה שמענו שהוא מנסה לצאת, אך לשוא מתאמץ, כי הדלת היתה אכן סגורה.
בשלב כלשהו ריחמתי עליו ושיחררתי אותו משם.
הוא שוב התקדם לכיוון הסלון , אך בדיוק נגמר לו המצבר ובדרך לביצוע משימתו נדם קולו ונעצר באמצע המסדרון.
- אין לכם לב - אמר אחד ילדים עם דמעות בעיניים - תראו מה עשיתם לו !
אמא טלי ניסתה להרגיע את הילד המבוהל אשר בכה על "חיית המחמד" שלו.
אחרי טעינה קצרה השובב שוב שאב והסתובב חופשי בדירה. אף אחד
לא חושב עוד לסגור אותו בשום חדר...
--א

החוכמה שבשומשום והלחמניה הלוחמנית

הבוקר ערכתי קניות בסופר שבקניון איילון. רכשתי לי מצרכים לשבת, בין השאר הונחו בעגלה ארבע לחמניות עם שומשום.
כשהגעתי לקופה עוד לא היה לי מושג על מה שעומד לקרות; לשעשע ולזעזע בעת ובעונה אחת.
הקופאית ערכה חשבון כהרגלה כאשר הגיע תורן של הלחמניות המדוברות עם השומשום.
שם נוצרה בעיה קטנה: מספר הקסם בן חמש או שש הספרות שישב על פיסת הנייר הייצוגי על כל אחת מהלחמניות היה מכוסה השומשום!
אוי, מה עושים?
שואלים את הקוד המיוחל בקופה הראשית?
לא!
אולי שואלים את הקופאית השכנה?
לא ולא!
הפתרון היה הרבה יותר מקורי ויצירתי.
מתחילים לגרד את השומשום עם הצפורניים עד שייראה המספר!
איך לא - השומשום העקשן היה דבוק חזק, לקח לה כ-10-15 שניות להבין שסתם לגרד - לא יעזור.
בשלב הזה היא התחילה להילחם בנייר עצמו. לבסוף הצליחה הקופאית בעלת הרעיונות המשונים להוריד את הפתק - ואיתו כרבע מהלחמניה.
כמה לקוחות שעמדו בתור התחילו להתגלגל מצחוק ואני התחלתי לחפש את המצלמה הנסתרת.
גירוד קל נוסף על הפתק הקרוע הכריע אותו סופית, והמספר התגלה לעיניי כל.
-2.17 שקל כל לחמניה - כך הקופאית הדיספונקציונלית.
- כן, הרי אמרתי לך... - השבתי בשקט, והלכתי לאיטי להחלף את הלחמניה הקרועה באחת שלמה.

לא היתה שום מלצמה נסתרת...
בדרך הביתה חשבתי מי יותר חכם: הקופאית, האופה, או שמא השומשום על הלחמניה.
אני חייב להודות: אין לי תשובה חד-משמעית.

--א

רמת החי"ל

אתמול הבנתי סוף סוף איפה אני עובד. אינני עובד ברמת החייל כפי שודאי יחשוב הקורא התמים.
אני עובד ברמת החי"ל.
השם חי"ל ניתן לשכונה על שם ראשי התיבות של "חטיבה יהודית לוחמת" (הבריגדה היהודית) אשר לחמה באירופה במלחמת העולם השנייה.

הכנוי העממי השגוי "רמת-החייל" נובע ככל הנראה מטעות שבכתיבה של שמו האמיתי של השכונה.

בלשנים, הערות? הכיצד הפך ה " לשני יודים?

--א

פאשה

מוצ"ש 10 וחצי בלילה מצלצל אלחנן אשר מתגעגע לטעם אוכל תורכי. טוב, על אדמת תורכיה טרם דרכו רגלי, אך למאכלים טובים אינני יכול לסרב.
מה אפשר לעשות, לא נותר אלא לצאת אט בלילה הקיצי החם לרחרח אחר אוכל תורכי בחוצות תל-אביב.
הגענו לרחוב האבעה ובו מגוון רחב של מסעדות. בין המסעדות בסגנון אמריקה החזקה, של בולגריה בלקאנית, איטלקיה הטמפרמנטית, ושל סין העממית מצאנו מקום נחמד ושמו פאשה בסגנון תורכי.
את פנינו קיבלה מלצרית חתיכה במיוחד בסבר פנים יפות. סעדנו עלי גפן עם אורז, קובה חמוסטה, קבבוני טלה, פרגיות ממולאות בשקדים ועוד ועוד...

טעם נפלא של ניחוחות תורכיה במלוא התגלמותם, תענוג לחך וללשון, הנאה גסטרונומית אותנטית.
קינחנו בכדאיף: מאפה מבצק שערות על מצא אגוזים ופיסטוקים טבולים בסירופ חם. פשוט ללקק את האצבעות.
כשיצאנו נדמה היה לרגע שזה עתה נחתנו מתורכיה. המוזיקה עדיין מהדהדת באוזני, וטעם הכדאיף עודנו מענג את שפתיי.
זכרונות של טעם רכרוכי, של אווירה מיוחדת אשר הובילו אותי בסמטאות איסטמבול הקסומה!

אהה... בעצם זה ברחוב הארבעה בתל-אביב.
שלא תתבלבלו!
בתאבון!

--א