תום השירות

אמש אחרי שכולם הלכו כבר לישון צעדו רגליי בין עצי האקליפטוס על משעולי החצץ של תל-השומר.
הכוכבים הנושרים שנראו בשמיים, והירח שממנו נשאר רק סהר דקיק הצטיירו כמו תמונה מעוצבת במכחול יפני.
קווי צורות המחסנים הרחוקים במישורים הצחיחים משתרעים עד טמיעתם בחושך הליל בלב ליבו של הקיץ הלוהט.
את שלוות האוויר חתכו זימזומי היתושים אשר רמזו בנוכחותם שהטבע עודנו האדון למרות המאמץ המלחמתי שהצבא עושה נגדו.
חצות הלילה שעה מתאימה למחשבות.
עוד פחות מיממה אני נפרד מהקבוצה הזאת, מהקבוצה שמעל לכל ספק היתה המצליחה ביותר בשנים האחרונות.
אנשים שרובם לא הכירו אחד את השני לפני כן התגבשו ועיצבו מחלקה ממושמעת, מגוונת, ומעניינת.
כמה שאני מתלונן, אני בסך הכל אוהב את האנשים האלה שמקדישים את חופשת הקיץ שלהם לבוא ולעבוד בחינם עבור צה"ל.
נוכחותם בבסיס מורגשת היטב, והם מחדירים מוטיבציה לחיילים הצעירים אשר נותנים רק כרבע מהתפוקה של המתנדבים.
כל הכבוד!
חכמינו אמרו שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם, ואילו שלישי ייבנה עקב אהבת חינם.
אני מרגיש שהמתנדבים כאילו בונים את בית המקדש השלישי מדי יום.

היום כבר יום חמישי בערב, אני יושב בביתי בתל-אביב ומעלה תמונות לאינטרנט, זכרון שנשאר ויהדהד עד בואה של הקבוצה הבאה.
הנה כמה מהתמונות:








הנה כל התמונות