עניין עם פועלי בניין

הבורי והסלטים היו טעימים כרגיל במסעדת ג'קו היום בצהריים. שלמה ואני צעדנו חזרה בכיוון המשרד במסלול הרגיל ברחוב הברזל בתל-אביב.
לכשחלפנו על פני אתר הבניה של בית החולם אסותא החדש, התגלה לעיניינו מראה מרהיב.

פועל בניין מן השורה יושב לו בשקט ברחוב, מדבר עם חברו העומד לצידו.
כשהתקרבנו אליהם ראינו שהוא בעצם יושב על בלון גז ששוכב על המדרכה לחום היום.
מכיוון שהיה לו כנראה קצת משעמם, הוא התנדנד על בלון הגז קדימה ולאחור.
זה כבר לא כל כך מצא חן בעיניי. חלפנו על פניהם בצעדים זריזים במיוחד ומיד הגיע אלינו ריח העשן מהסיגריה שהוא עישן!
המומים מהמחזה הסוראליסטי חזרנו לעבוד וקבענו פה אחד שהאיש ראוי לתואר היוקרתי של דרווין, אשר מוענק כל שנה לאנשים לא חכמים במיוחד.
אני רק מקווה שתמיד יהיה לו ולסביבה שלו מזל.
רק זה יציל אותו לאורך זמן.

--א

Anykey - a Firefox Add-on

I have just discovered a Firefox extension: Anykey.
It has two main features:

1. It allows to type in phonetically in different languages and tries to convert each letter of the text to an equivalent letter in the chosen language.
Unfortunately letters are mapped one-to-one between English and Hebrew (transliteration). So when I type "shalom, anashim" it gives out "סהאלומ, אנאסהימ" in Hebrew. Actually this is not phonetic, but rather orthographic issue.

2. Let's consider the following case: you intend to type "שלום לכולם" in Hebrew. After having typed you notice that you have "akuo kfuko" on the screen, because you forgot to switch the language to Hebrew. Anykey can correct your fault by the "Hebrew keyboard" setting.

In my case at least the second function is more usable. Nice

My Test Driven Environment

Recently I've began using test driven development in some of my projects.
The basic idea of TDD is writing tests first before actual coding. This ensures staying close to a working codeline, fun in development and loss of fear to touch code for refactoring and other purposes.

Working in very small steps ensures that the code remains of high quality.

The diagram demonstrates the process of decision making during test driven development.

For more info on TDD see the following two links:
Agiledata
Test Driven

TDD is used in Extreme Programming (XP), which is an agile software engineering methodology created by Kent Beck.


Recently I have read a book from Kent Beck: Extreme Programming Explained.

To support the concept of separating feature-adding and refactoring tasks Kent Beck recommends "wearing" hats. The hat of feature-adding/bug-fixing and the hat of refactoring. This ensures that refactoring is done separately from other development tasks.

I apply this concept in an extended way.
Each step in TDD is represented by a "hat". The hats are small pieces of paper with the task written on them.
On my desk I have a small dolphin. He is the one wearing a hat.
Each hat is given a number, and I have one or more options to go further.
When the dolphin wears a specific hat I deal only with tasks which are closely related to that hat.




For example after refactoring (5) I can go to 4, which is running tests.
Let's say I would jump from refactoring to a bug-fix. Then my hat says "No! Run tests first!".

Here we can see my dolphin wearing the 'refactoring' hat.

These hats help me to keep the discipline of TDD methodology, and they add much fun to the work.

השואב השובב לא שואב לשווא

יש המצאה חדשה בעולם: רובוט שואב אבק. כן, זה נכון, אין צורך עוד לנקות את הבית במו ידינו. הרובוט יעשה זאת לבד, ואפילו מבלי שנהיה בבית. מדובר במכשיר קטן ועגול שמטייל להנאתו בבית. כל מקום שבו הוא נמצא מנקה. שואב וגם משתמש בחומרי ניקוי. תודו: אדיר לא?
אני חושב שכן.
ביום שלישי האחרון ישבנו בשקט כמה חבר'ה בדירה בחולון אצל מישהי מהקבוצה. תה טעים מספלים קטנים, פיצוחים, עוגיות ודיבורים, כאשר לפתע צץ לו רובוט מאחורי הספה. הוא החליט לנקות את הסלון. פנינו החווירו, מישהי צעקה "אמא", אחרים סתם ישבו עם פה פעור מראות הייצור המוזר שזה עתה הצטרף לחבורה שלנו, משמיע רעשים ומסתובב לנו בין הרגליים לבד.
טלי לקחה את המכשיר לחדר צדדי, הרחק משדה הראיה שלנו. יצאנו מההלם, קיבלנו הסבר מפורט על אופי המוצר, על מחירו בשוק.
לא עברו 10 דקות, והאורח שוב הופיע במלוא הדרו, הפעם מכיוון המטבח. טלי - כפוית טובה - הפעם התעצבנה עליו, שמה אותו בחדר עבודה הרחוק, וסגרה עליו את הדלת.
בשעה הקרובה שמענו שהוא מנסה לצאת, אך לשוא מתאמץ, כי הדלת היתה אכן סגורה.
בשלב כלשהו ריחמתי עליו ושיחררתי אותו משם.
הוא שוב התקדם לכיוון הסלון , אך בדיוק נגמר לו המצבר ובדרך לביצוע משימתו נדם קולו ונעצר באמצע המסדרון.
- אין לכם לב - אמר אחד ילדים עם דמעות בעיניים - תראו מה עשיתם לו !
אמא טלי ניסתה להרגיע את הילד המבוהל אשר בכה על "חיית המחמד" שלו.
אחרי טעינה קצרה השובב שוב שאב והסתובב חופשי בדירה. אף אחד
לא חושב עוד לסגור אותו בשום חדר...
--א

החוכמה שבשומשום והלחמניה הלוחמנית

הבוקר ערכתי קניות בסופר שבקניון איילון. רכשתי לי מצרכים לשבת, בין השאר הונחו בעגלה ארבע לחמניות עם שומשום.
כשהגעתי לקופה עוד לא היה לי מושג על מה שעומד לקרות; לשעשע ולזעזע בעת ובעונה אחת.
הקופאית ערכה חשבון כהרגלה כאשר הגיע תורן של הלחמניות המדוברות עם השומשום.
שם נוצרה בעיה קטנה: מספר הקסם בן חמש או שש הספרות שישב על פיסת הנייר הייצוגי על כל אחת מהלחמניות היה מכוסה השומשום!
אוי, מה עושים?
שואלים את הקוד המיוחל בקופה הראשית?
לא!
אולי שואלים את הקופאית השכנה?
לא ולא!
הפתרון היה הרבה יותר מקורי ויצירתי.
מתחילים לגרד את השומשום עם הצפורניים עד שייראה המספר!
איך לא - השומשום העקשן היה דבוק חזק, לקח לה כ-10-15 שניות להבין שסתם לגרד - לא יעזור.
בשלב הזה היא התחילה להילחם בנייר עצמו. לבסוף הצליחה הקופאית בעלת הרעיונות המשונים להוריד את הפתק - ואיתו כרבע מהלחמניה.
כמה לקוחות שעמדו בתור התחילו להתגלגל מצחוק ואני התחלתי לחפש את המצלמה הנסתרת.
גירוד קל נוסף על הפתק הקרוע הכריע אותו סופית, והמספר התגלה לעיניי כל.
-2.17 שקל כל לחמניה - כך הקופאית הדיספונקציונלית.
- כן, הרי אמרתי לך... - השבתי בשקט, והלכתי לאיטי להחלף את הלחמניה הקרועה באחת שלמה.

לא היתה שום מלצמה נסתרת...
בדרך הביתה חשבתי מי יותר חכם: הקופאית, האופה, או שמא השומשום על הלחמניה.
אני חייב להודות: אין לי תשובה חד-משמעית.

--א

רמת החי"ל

אתמול הבנתי סוף סוף איפה אני עובד. אינני עובד ברמת החייל כפי שודאי יחשוב הקורא התמים.
אני עובד ברמת החי"ל.
השם חי"ל ניתן לשכונה על שם ראשי התיבות של "חטיבה יהודית לוחמת" (הבריגדה היהודית) אשר לחמה באירופה במלחמת העולם השנייה.

הכנוי העממי השגוי "רמת-החייל" נובע ככל הנראה מטעות שבכתיבה של שמו האמיתי של השכונה.

בלשנים, הערות? הכיצד הפך ה " לשני יודים?

--א

פאשה

מוצ"ש 10 וחצי בלילה מצלצל אלחנן אשר מתגעגע לטעם אוכל תורכי. טוב, על אדמת תורכיה טרם דרכו רגלי, אך למאכלים טובים אינני יכול לסרב.
מה אפשר לעשות, לא נותר אלא לצאת אט בלילה הקיצי החם לרחרח אחר אוכל תורכי בחוצות תל-אביב.
הגענו לרחוב האבעה ובו מגוון רחב של מסעדות. בין המסעדות בסגנון אמריקה החזקה, של בולגריה בלקאנית, איטלקיה הטמפרמנטית, ושל סין העממית מצאנו מקום נחמד ושמו פאשה בסגנון תורכי.
את פנינו קיבלה מלצרית חתיכה במיוחד בסבר פנים יפות. סעדנו עלי גפן עם אורז, קובה חמוסטה, קבבוני טלה, פרגיות ממולאות בשקדים ועוד ועוד...

טעם נפלא של ניחוחות תורכיה במלוא התגלמותם, תענוג לחך וללשון, הנאה גסטרונומית אותנטית.
קינחנו בכדאיף: מאפה מבצק שערות על מצא אגוזים ופיסטוקים טבולים בסירופ חם. פשוט ללקק את האצבעות.
כשיצאנו נדמה היה לרגע שזה עתה נחתנו מתורכיה. המוזיקה עדיין מהדהדת באוזני, וטעם הכדאיף עודנו מענג את שפתיי.
זכרונות של טעם רכרוכי, של אווירה מיוחדת אשר הובילו אותי בסמטאות איסטמבול הקסומה!

אהה... בעצם זה ברחוב הארבעה בתל-אביב.
שלא תתבלבלו!
בתאבון!

--א